ארכיון לפי מחברים:סבטלנה מאן

"לא… בבקשה לא…" אני מייבבת בזמן שהוא משפשף את הבד הגס של הג'ינס שלי כנגד לעור העדין. מכאיב לי ביותר מדרך אחת. "את רוצה שאלך ואשאיר אותך כאן בחושך?" "כן," אני צועקת אינטואיטיבית. רק רוצה שיפסיק לגעת בי שם, שיפסיק לגעת בי בכלל. "כרצונך," הוא מושך בכתפיו בנונשלנטיות ומתרחק ממני. מה אמרתי עכשיו? מה הייתההמשך לקרוא "הפחד מחושך 2"

"יש! אזעקה!" הילדים מקפצים בשמחה לממ"ד ואני הולכת עם חיוך אחריהם וסוגרת את הדלת. הם כבר מוכנים על המזרונים עם ספר 'הממ"ד' שלנו. זה ספר שאני מקריאה להם רק כשאנחנו בממ"ד, והם מחכים בכיליון עיניים לשמוע את ההמשך. שני בומים נשמעים ברקע, הילדים מוחאים כפיים והלב שלי ממשיך לפעום כרגיל. "כל הכבוד לכיפת ברזל!" הםהמשך לקרוא "הצוק שלי פרק 9"

"אורית? את מעופפת היום לחלוטין. אם לא הייתי יודע יותר טוב הייתי אומר שהתאהבת," דניאל עוקץ אותי. תיכננתי לקחת היום את הילדים לחוף אחר ולהימנע מפגישה עמו, אך הוא הקדים אותי והסיט שוב את הילדים נגדי. יש יתרון אחד בולט בשהות שלי בחוף הזה. הוא מעסיק את הילדים ונותן לי לשקוע במחשבות ולתכנן איך אניהמשך לקרוא "הצוק שלי פרק 8"

אור מעומעם חודר דרך העפעפיים הכבדות שלי. מנגינה נעימה של אוושת גלים מגיעה לאוזניי המתעוררות. יד כבדה נחה על האגן שלי, ורגל שעירה בין רגלי. "הילדים!" צעקה מבוהלת יוצאת מפי, בזמן שאני מנסה להתיר את גופי מאחיזתו ולהתרומם. ההבנה, שנרדמתי אתמול על המזרון שלו מתחת לשמיים, מחלחלת לגופי כמו רעל הפועל לאט. כל תא כועסהמשך לקרוא "הצוק שלי פרק 7"

אני פותחת באיטיות את העיניים. לראשונה מזה זמן רב התעוררתי ביקיצה טבעית. קרני שמש חודרות מבעד לחלון, יחד עם קולות עמומים של ילדי. אני מושכת את היד לטלפון שלי ומתבוננת על השעון. עשר? ישנתי עד עשר? בדרך כלל הילדים עושים לי השכמה בשש. אני מתרוממת במהירות ויוצאת אל הסלון לבושה בכותונת קצרה. אילנה עומלת במטבחהמשך לקרוא "הצוק שלי פרק 6"

כתם צל שחור נופל על הדשא. זרועות עקומות בעלי מיליון אצבעות המנסות לתפוס את העלים הירוקים. לחנוק אותם ולהסתיר מהם את קרני השמש האחרונות שטרם שקעו. איך יכולתי להכתים ככה את הנישואין שלי? להטיל צל כל כך גדול על האהבה שלי? אני עדיין מרגישה את השפתיים שלי פועמות, את טעם הסיגריה בפי, את ריח גופוהמשך לקרוא "הצוק שלי פרק 5"